השידוך 1

משפחת אבי הייתה כפרית מיסודה, חוכרי אדמות הנסיך או סתם פריץ בעל אחוזות. בעלי פונדק דרכים או נפחים ובעלי מלאכה אחרים. בעוזבם את הכפר למדו מקצוע אבל גם שימרו את היחסים עם כפר המולדת ועם בעל האחוזות. כך גדלה שכבה של סוחרי פירות הכפר וביחוד סוחרי פרות, לא אזכור במשפחתנו סוחר סוסים אחד אבל נפחים אומני מתכת כמה, היו אלה אוהבי סוסים ופרנסתם לא קלה אבל אהובה עליהם. אלה שנכסיהם התרבו דאגו שהנכסים יישארו במשפחה ואת זאת איפשרו חתונות בין קרובים.

בייחוד הצטיינו בזה האחיות רחל ומלכה. הראשונה הייתה בעלת שורה של בתי מגורים, כמה אטליזים ומעט ילדים. את ביתה הגדולה חתנה עם בן דוד אחד, על ביתה הצעירה לא הייתה מרותה גדולה, היא עלתה ארצה וכאן למדה את מקצוע האחות וגם את בחיר ליבה בחרה ללא התייעצות עם הוריה אבל את בנה יחידה רצתה רחל לראות כבן זוגה של אחת מבנות המשפחה, מכיוון שהבן היה רק בעל השכלה יסודית ותורנית חפשה אישה בשבילו שלא תתנשא וכמובן שתהיה יפה ונבונה רצויה אשת חייל. הפור נפל על עטרה של דודה חנה-לאה העשירה והיא אכן מתאימה ועומדת בכל הדרישות. שליחים ושדכנים רצו מפה לשם בלי להתחשב בכלה (האמורה להיות) אך למרבה הצער היא כבר בחרה את בן זוגה והתכוננה גם היא לעלות ארצה. למזלה הרב בנתה עטרה את חייה בארץ ולה בן ובת. הבתים על כל יושביהם וכל הרכוש הרב היו לרצח וביזה בידי הנאצים. לדודה רחל ניצלה רק הבת שרה-מיניה שעלתה ארצה.

שניה לפעולה זאת של בניית משפחה שכולם קרובים אחד לשני ובקרבת דם ממש הייתה אחותה, דודה מלכה. אלינו היא הייתה קרובה רחוקה יותר, אבינו (משה לכוביצקי) היה בן דוד מדרגה ראשונה. לדודה מלכה היו שישה ילדים, שלוש בנות ושלושה בנים. בשביל לבסס את קיום המשפחה יצא הדוד עם בנו לדרום אפריקה ומשם חזר עם הון לא קטן אבל עם שנאה עזה על ניצול השחורים לפי אמונתו. הוא חזר לכפרו אבל את בניו לא הצליח לקשור למקום וכך בנו הבכור לייבע נשאר באפריקה וחי עד סוף ימיו חיי רווק ואתנו ובמיוחד עם אבינו עמד בקשר הדוק. הבן השני למד בגימנסיה בעירנו ותקופה גם גר בביתנו לפני שהיגר לאמריקה. הבנות התחתנו, הבכורה במשפחה התחתנה בלכוביץ' עם איש צנוע ונחמד אבל לא מפרנס גדול. היו להם חיים לא קלים, כך אני חושבת, כי הדודה מלכה תמיד לקחה בחשבון שצריך לעזור ולעזור להם. את הבת השנייה חיתן אבי עם בחור ניסווז'אי נחמד, סוחר תבואות וחייהם היו מאד מאושרים נולדו להם ילדים מספר ועל כולם עלה הצורר הנאצי בטבח יהודי העיר.

נשארו שני הצעירים. בן גדול מאתנו במספר שנים ובת בת גילנו. הבת יפהפייה לא מצויה מצאה את בחיר ליבה בין בחורי עירנו, בחור עשיר מוצלח ויפה תאר אבל השתייך לנוער הזהב, אהב לשחק בקלפים ולהרים כוסית. רעד הלב לאבי אבל התברר שאחרי החתונה שינה את אורח חייו נולדה להם ילדה שידועה הייתה ביופייה וחינה היה גדול בעיני כל העיר אפילו הנוצרים. לא עזר כל היופי ובזה שביום השחיטה האם הצעירה רצה מגוי אחד לשני בתחינה שיאמצו את ילדתה וכך כל המשפחה הצעירה הוצאה להורג באותו יום מר ונמהר ביחד עם משפחתנו.